Don't miss Bogie Yaalon's astonishing paper at the JCPA site. The most damning charge is this:

It is possible that the prospect of a major natural gas transaction with the Palestinians has been a factor in the Israeli cabinet's refusal to launch a Defensive Shield II operation in Gaza. This concern is a result of the high price Israel has already paid for its relatively muted responses to Palestinian rocket attacks from Gaza. The September 11, 2007, rocket attack by the Iranian-commanded and financed Palestinian Islamic Jihad, that wounded 61 IDF soldiers asleep in their Negev base, is a recent example. Despite hundreds of rockets and mortars, and various terrorist infiltration attempts against Israel from Gaza, there still has been no comprehensive military response by Israel.

If I had the writing talent of my good friend, David von Treppenwitz, I'd turn this post into a family saga involving Shoah, life in America, aliyah, and the first child on both his parents' sides born in Eretz Yisrael. I'd go on to tell you about the history of Regiment 890 of the Paratrooper's Brigade, among the most fabled regiments in IDF history.

But, lacking both the talent and the patience, the best I can do is to just blurt out that this week the Paratrooper's Brigade inductees of March 2007 finished their training and were given their red berets in a big ceremony on Ammunition Hill. And when they called up the chayal mitztayen of the latest class of Regiment 890, damned if it wasn't that little kid whose father dropped him off at first grade with such trepidation like, what, two or three years ago. His greener parents were overwhelmed.

Hashem yishmereyhu veyatzileyhu.

The question of the kashrus of industrial milk still seems to bother a good number of people. I have addressed this question to a certain posek with whom I have a close relationship and who is certainly well-known to readers of this blog. Here is his response on the matter.

נשאלתי בעניין כשרות החלב התעשייתי בימינו אנו כאשר לדעת השואל שיעור הטריפות בין הפרות המשמשות לחליבה הוא גדול ביותר. נניח שהמציאות היא כפי שתיאר השואל וכי בכל אופן מסתמא שיעור הטריפות גדול בהרבה מאחד בשישים.

ביסוד העניין שתי הלכות פסוקות. ראשית כל קיימא לן שעל כל בהמה בודדת חל חזקת כשרות מדין רובא דליתא קמן כמבואר בש"ס בכמה דוכתי. אולם מבואר ביו"ד סימן פא שבתערובת חלב מעדר בהמות אזלינן בתר שיעור הטרפות בעדר באם הוא פחות מאחד לשישים או לא. והנה יש להבחין בין דין זה לבין עניין דנן כי שם מדובר באתחזק איסורא כלומר ששיעור הטריפות בעדר ידוע אבל בעניין דידן אפשר לומר שמאחר וכל בהמה לחוד מוחזק ככשרה ואין לנו ידיעות ברורות לגבי אף אחת מהן שהיא טרפה אין כאן אתחזק איסורא כלל ודבר זה נראה פשוט.

אלא שרב ... רוצה לטעון שבעדר גדול יש להניח כמושכל ראשון ששיעור הטריפות בעדר הוא לערך כשיעור הטריפות בעולם דהיינו גדול מאחד בשישים ולכן חל עליו הדין שנפסק בשו"ע וכתערובת לח בלח של מין במינו בכל מקום. וזאת יש להבין שטענה זו מבוסס על כלל ידוע מחכמת הסטטיסטיקא המכונה חוק המספרים הגדולים ועל פיו באמת שיעור הטריפות בעדר הוא מסתמא לערך כשיעור הטריפות בעולם וככל שהעדר גדול יותר כך יותר מסתבר שהשיעור בעדר מתקרב לזו שבעולם. אלא דא עקא שגם לפי חכמת הסטטיסטיקא אין הדבר מוכרח אלא מסתבר ביותר ואף שלמעשה הרי קשה להעלות על הדעת שלא יהיה כך על כל פנים נראה שאתחזק איסורא אין כאן.

אלא שצריך עיון שמא בכל זאת יש לומר שכאשר יש רוב בכל אחד ואחד בעניין מסויים שכשהעניין חוזר על עצמו כמה וכמה פעמים כך שמן הסתם פעם אחת יהיה מן המיעוט באופן כמעט ודאי שבעניין כזה לא ניזיל בתר רובא בכל אחד ואחד אלא שנחשוש למיעוט איסור כפי שמסתבר שיש כאן. וניחזי אנן מה הדין באמת במקרים כאלה.

הנה הפוסקים כבר דנו בזה בכמה דוכתי. ואף שכל הסוגיות האלה עניינן רובא דאיתא קמן ועניין דנן רובא דליתא קמן לענ"ד אין נפקא מינא לדינא כפי שנראה להלן.

ראשית כל יש לחלק בין דינים שונים של רובא דאיתא קמן ולא הרי זה כהרי זה. דין רדא"ק מייתי לה מאחרי רבים להטות לעניין סנהדרין וגם לעניין כל דפריש מרובא פריש כגון בתשע חנויות ומצא מושלך. ואף דקשה ליה להגר"א וסרמן איך למדין מעניין של הכרעה כמו סנהדרין לספק במציאות כגון תשע חנויות יסוד אחד לדינים האלה דהיינו כשיש יחידים לכאן ולכאן ניתן לייחס מעמד הרוב לכל המכלול וממילא לכל אחד ואחד. ומבואר ברש"י בגיטין שמהאי קרא מייתי לן גם דין ביטול חד בתרי. ואף דקשה ליה להגר"ש שקאפ איך למדין מדין פריש החל על החתיכה שפרשה לבד לדין ביטול החל על כל התערובת משמע מדברי רש"י שם שגם דין ביטול נגזר מאותו יסוד. בכל אופן פשיטא דשני דינים ברדא"ק יש כאן דהיינו פריש וביטול.

ויש להבין שלא בכל מקרה שיש יחידים לכאן ולכאן ניזיל בתר רובא. אלא כשיש יחידים לכאן ולכאן ולא נתפרקה החבילה ולא פרש חתיכה וכד' לפני לידת הספק וגם לא חל דין ביטול מכל סיבה אז מייחסים למכלול מעמד חדש לא כשרה ולא נבלה ועל כגון דא נאמר כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואין זה מדין ספק אלא מדין ודאי.

והנה גם בדין ביטול וגם בדין פריש אנו מוצאים שהקדמונים דנו במקרים בהם אנו סומכים על הרוב כמה פעמים עד שרחוק לומר שבכל פעם הרוב מתקיים באמת ובכל זאת בכל הני דוכתי אזלינן בתר רובא בכולם.

ראשית כל, נעיין במקרה של ביטול חד בתרי. גם אם על כל חתיכה אפשר לומר שהוא מהרוב וכי נוכל לומר כך על כל החתיכות. אלא שלשיטת הראש כך נאמר וז"ל חד בתרי בטל ונהפך איסור להיות היתר ומותר לאוכלן אפילו כולן כאחת עכ"ל וכן בעניין הדומה קצת לענייננו קובע הרא"ש שאחרי ביטול ביבש אין צורך בששים כדי לבטל לח בלח מאותו תערובת וז"ל נראה דאם בשל שלשתן כאחד או בשלן עם חתיכות אחרות דהכל מותר ולא אמרינן נהי דכל זמן שהוא יבש הוא בטל ברוב מ"מ כשבשלו נפלט טעמו ואוסר דלא מצינו דבר המותר לאוכלו שיהא צירו אסור עכ"ל. ואף לשיטת התוס' רי"ד שבחד בתרי אסור לאכול כולם מ"מ מותר לאכול שנים ומשמע מדבריו שבתערובת תשע נבלות בעשר כשרות מותר לאכול עשר אף שלא מסתבר שיאכל בדיוק עשר הכשרות אלא שכל עוד אין הכרח שיאכל נבלה אין כאן איסור ודו"ק.

וכן בעניין פריש מצינו בזבחים עג: שאם פרשו מתוך עדר שיש בו שור הנסקל כמה שוורים ולקחו אחד אחד וס"ד דרבא לאסור כשיקרבו עשרה בבת אחת ונדחו דבריו שכן אם נאסור בהא הרי יוצא שמגיסא אסירי וכדברי רש"י שם וכי מאחר שמשכו ולקחו אחד אחד לבדו ובנידנוד דכל חד דאמר דמרובא פריש ושחטן וקבל דמן במגיס בחזקה שהוא כשר חוזרים ומצטרפין השחוטין להיות רוב ולהיאסר עכ"ל ופשוט שזה ליתא. והנה גם עניין זה דומה לענייננו ולאחר שנקבע שכל אחד אחד כשר מטעם פריש פשוט שגם תערובת הדם מותרת ולא שייכי בהך מילתא כללי ביטול דלח בלח.

אלא שיש להקשות מהסוגיא בזבחים שם ממה שאמרו שמא יבאו י' כהנים בבת אחת ויקחו ומשמע שבהך אסור ונראה לכאורה שאף שעל כל אחת ואחת היה אפשר להתיר ע"פ כל דפריש מ"מ אין לומר כך על כל העשרה ועל פניו זה סותר היסוד בדברינו. אבל אין זה נכון ופירוש הדברים הוא שבלקחו בבת אחת אין כאן פריש כלל וע' ביומא פד: ודו"ק.

ושמא יש לומר שכל מה שהבאנו שאחרי הכרעה ברוב בכל אחד לחוד שוב אין מקום לפקפק במקרים חוזרים לומר שא"א שיהיה בכולם מן הרוב שכל זה אינו אלא ברובא דאיתא קמן כמו בכל הני דוכתי אבל ברובא דליתא קמן אין לומר כן. ולכאורה יש יסוד לדבר ממה שמצינו שר"מ חייש למיעוטא ברובא דליתא קמן אבל ברובא דאיתא קמן אף ר"מ מודה שלא חיישינן למיעוטא כפי שמוכח בתוספות ביבמות סז: ד"ה אין חוששין ושם קיט. ד"ה כגון ועיין גם במרדכי לחולין פרק הזרוע אות תשלז.

ובאמת לשיטת ר"מ יש מקום לסברא זו שכן ר"מ סובר שרדל"ק אינו אלא הנהגה ולכן אינו אלים טפי מחזקה דמעיקרא שגם אינו אלא הנהגה. אבל לשיטת החכמים רדל"ק משמש כהכרעה ולא כסתם הנהגה ולפעמים ברדל"ק אין אפילו לידת הספק כגון במקרים שסוקלין ושורפין על החזקות ואדרבא רדל"ק אלים טפי מרדא"ק שכן מצינו ברדא"ק שאין הורגין על ספק וע' ברמב"ם הל' איסורי ביאה טו:כז.

היוצא מדברינו שאחר הכרעה ברוב בין רדא"ק ובין רדל"ק אין לפקפק וגם אם נזדקק להכריע ע"פ אותו רוב פעמים הרבה כך שלא מסתבר כלל שבכולם האמת היא ע"פ אותו רוב בכ"ז הדין הוא ע"פ הרוב בכל אחד ואחד ואף אם בסופו של דבר נמצא שיש תערובת לח בלח אין כללי לח בלח חלים כלל שהרי הוכרעו הספקות קודם לכן. וכן בענייננו כל עוד לא נשחטו הפרות ונמצאו טרפות מעמידין כל אחת ואחת על חזקתה ואין כאן איתחזק איסורא כלל ואין כאן תערובת לח בלח כלל.

ומרוב טרדות אין לי פנאי להאריך אבל הנראה לי בעניין זה כתבתי והוא נראה לי פשוט.

Does anybody see how one progresses from this:

"A soldier's uniform is like the holy garments worn by the priests in the Temple when they brought animal sacrifices before God Almighty," says Rabbi Eli Sadan, head of the Bnei David Pre-Military Academy in the Samaria settlement Eli, as he reaches for a Bible to prove his point.

"The soldier, like the priests of the Temple in ancient times, should undergo a metamorphosis when adorned with an IDF uniform. The military man ceases to be solely an individual with a family, with personal interests, with desires. He becomes a messenger of the entire nation out to perform God's commandment, to serve Him."

to this:

קבוצת חיילים בני ישיבות הסדר טוענים כי מפקד הגדוד בו הם משרתים מתנכל להם על רקע דתי. במכתב ששלחו החיילים לראש הממשלה ולשר הביטחון הם טוענים כי המג"ד, סא"ל דוד (דידי) סדן, בנו של הרב בעל ההשפעה בקרב אלפי קצינים אלי סדן, גרם להם לחלל את השבת ואת יום הכיפורים - ללא הצדקה מבצעית. במכתב, שעותקים ממנו נשלחו גם אל הרמטכ"ל ואל הרב הצבאי הראשי, מתואר רצף התבטאויות קשות שלטענת החיילים נאמרו להם על ידי סדן, מפקד גדוד החי"ר לביא

Well, I can't very well be the only Met fan not to do a postmortem, can I?

To put matters in perspective, the Mets did win 88 games and missed the playoffs by only one game. So it's not as if they're the Pirates. On the other hand, they have been a sub-.500 team since the beginning of June and were trampled by the Phillies in the stretch and completely lost their fighting spirit in the last two weeks. So something here bears explanation.

As far as hitting goes, there are really only three issues. First, Delgado is way over the hill. He killed dozens of rallies by striking out with runners in scoring position. He was by far the main problem in the lineup. Second, Reyes flipped some time around the all-star break. His base-running was out of control (for the record, his stolen bases earned the team no runs when balanced against the number of times he was caught stealing), he made idiotic mistakes in the field, he failed to run out ground balls on numerous occasions and he spent all of September flailing at high pitches and popping up. There is something wrong with that kid. Drugs? Third, Loduca is washed up.

The rest of the lineup is fine. In the outfield, Beltran is solid, Green can still hit righties and Milledge can hit lefties (even if he's a jerk), so a platoon makes sense until Milledge learns to hit righties. Alou will be hitting .300 until he's 120 and Carlos Gomez is waiting in the wings. In the infield, Wright is a star, Reyes isn't going anywhere, and Gotay is good enough if they don't resign Castillo, though he ought to give up hitting from the right side.

Pitching is another matter. Pedro will be back and serviceable, Maine was fine until he ran out of gas and that last start showed us something about his potential. Oliver Perez is great, provided he can prevent his evil twin from showing up every third start. Glavine was planted in New York by the Braves and should never be seen in town again. Pelfrey and Humber are the key to the Mets future, which is why Minaya will likely trade at least one of them. Which brings us to the bullpen. I like Feliciano. Wagner is unhittable except in the key games, when he implodes. The rest of the bullpen was traded to San Diego (Bell and Ring) and Florida (Lindstrom and Owens) in exchange for ... what exactly? Probably on the advice of Rick Peterson, the guy who was going to fix Victor Zambrano in ten minutes. (For the record, some guy named Scott Kazmir, who was never going to amount to much led the major leagues with 239 strikeouts.)

I've learned not to second-guess Minaya since he picked up Duaner Sanchez for Jae Seo, got Maine as a throw-in in the Kris Benson deal and got Perez as a throw-in in the Xavier Nady trade. But the fact is he's become the Isaiah Thomas of baseball, mortgaging the farm system for nothing in particular. The Mets need to dump Delgado and Glavine immediately, even though it means eating the last year on each contract, and give the young guys a chance, something Randolph is not very good at. (On the whole, though, there is no reason to fire Randolph. Managers just don't matter.) Who'll play first base and catcher? Florida has some promising young guys named Jacobs and Flores the Mets might want to look at....