Last week a group of about 100 Palestinians and other anti-Israel agitators attacked a roadblock in the southern Hebron hills. The roadblock was manned by seven reserve soldiers. Over the course of two hours the soldiers called for backup which was denied. Ultimately the sole officer in charge, Yair Amihai, had to bash one of the agitators with the butt of his gun and was filmed doing so. He has been suspended. Here is the letter he wrote in response (hat tip to nfc.co.il):

ב-3 למאי 2007 הייתה הפגנה בצומת דהאריה של 100 פלשתינים מונהגים על-ידי פלשתיני בוגר ומתון, שדאג לא להפוך את האירוע לאלים וכ-15 אנרכיסטים ופעילי שמאל רדיקאלי, שהביאו צלמים ויצרו פרובוקציות מתוך כוונה להניע את ההמון הפלשתיני. פועָלִי באירוע זה היה לזַמן את היחידה החטיבתית לפיזור הפגנות ואת המשטרה. מנעתי חיכוך וחילצתי את הכוח לאחור ואיפשרתי להמון לפתוח את חסימת הציר. מיד אח"כ ההמון התפזר ללא אירוע אלים. אולם היחידה החטיבתית משום מה לא הגיעה מעולם, והגיע שוטר יחיד ללא כל אמצעים.

בתחקיר שלאחר האירוע העליתי את המסקנה, כי היה והאירוע היה מתלקח לידֵי אירוע אלים, לא היה בידי את ההכשרה והיכולת להשתלט עליו, ללא פגיעות רבות בנפש.

בישיבת סיכום התעסוקה המבצעית שנערכה ב-8 במאי, יום לפני סיום התעסוקה, בראשותו של המח"ט, העליתי את פרטי האירוע ואת חוסר האונים בו אהיה נתון באם הסיטואציה תישנה, ונעניתי על-ידי המח"ט כי פעלתי כראוי כיוון שמנעתי חיכוך, ואיפשרתי להמון לפתוח את החסימה. שאלתי לסיבת אי הגעת היחידה למקום ונעניתי בביטול: "אל תתעסק עם זה..."

למחרת, בתאריך ה-9 במאי, היום האחרון לקו השני באותה שנה, התלקח האירוע מחדש, ופעלתי באותו האופן, וחילצתי את הכוחות לאחור, ובשנית ביקשתי את היחידה החטיבתית. אולם המח"ט ראה לנכון לא להסב אותה לסיוע לי. האירוע נמשך בפיקוח רחוק שלי, ללא מגע, כשעתיים, עד שההמון מובל על-ידי האנרכיסטים, שכנראה תחקרו את הסיבה לכך שהארוע לא הגיע לידי חיכוך בשבוע הקודם, החל נע לכיוון כביש ירושלים באר שבע.

יש לציין שהגנה על כביש זה ומניעת הפרת סדר על עורק תנועה זה הינם משימתי העיקרית. הפעם עליתי מול הגדוד ודרשתי את היחידה באופן מיידי אולם נעניתי בשלילה. המנהיג המקומי ניסה להרגיע ולהסיג לאחור את ההמון, אולם האנרכיסטים משכו והסיטו אותם אל הציר ואל בין כוחותי, שחצצו בגופם על-מנת לקיים את הסדר והתנועה הסדירה על הציר. תחת האיום של הימצאות 7 חיילים בין המון פלשתיני מוסט נאלצתי להדוף את הפרובוקטורים לאחור. נחיתותו של צה"ל אל מול הפרת סדר שכזו נחשפה ברבים.

אני נאלץ לסכם את האירוע, ולומר כי הוא היה מיותר לחלוטין ויכול היה להימנע בשלבים רבים לאורך הדרך - אילו היו מספקים לי ולכוחותי את ההכשרה לפיזור הפגנות דו-לאומיות שכאלה, אילו היה המח"ט מתייחס לדברי בישיבת סיכום התעסוקה בכובד-ראש ומספק תשובה קבילה או אם היה מנייד את הכוחות המוכשרים לביצוע המשימה ובכך מונע את התצלומים המביכים. או לסרוגין, אם הייתי נע בשנית אחור ומאפשר חסימה וזריקות אבנים על הציר המרכזי בו נעים רכבים ישראלים רבים. ללא כל ספק, אני והכוח שלי הועמדנו במצב בלתי אפשרי בו נדרשנו להגן על הציר ועל עצמנו, ובו-בזמן לא ניתנו לנו האמצעים לכך.

כולי תקווה, שהארוע לא ייצור את האפקט אותו אני חש ויפגע במוטיבציית השירות האמיצה של אנשי המילואים, וגם אני אמשיך להגיע לשרות המילואים למרות שבתחקיר לילה הדיח אותי המח"ט מתפקידי